הסרט נז״א עוסק בדרך שבה ישראל נלחמה בעזה. צה״ל אומר שהסרט אינו נותן משקל ראוי למתקפה שפתחה את המלחמה. העמוד הזה מתאר מה קרה ב-7 באוקטובר 2023, לפי הממצאים של ארגון Human Rights Watch, האו״ם, ועדה פרלמנטרית בריטית והתחקיר של צה״ל עצמו.
בתגובה לסרט כותב צה״ל שההקשר הזה נחוץ כדי “לאפשר לצופה שאינו מצוי בפרטים להבין את האיום הביטחוני החמור שחמאס הציב לישראל”.
מבנה בקיבוץ בארי, 11 באוקטובר 2023. צילום: Kobi Gideon, Government Press Office of Israel, CC BY-SA 3.0
המתקפה
5,500מחבלים חדרו מעזה לישראל, לפי תחקיר צה״ל
114פרצות בגדר הגבול
3,889רקטות ופצצות מרגמה נורו לעבר ישראל באותו יום
לפי תחקיר צה״ל, המחבלים חדרו דרך הגדר, מהים בשבע סירות ומהאוויר בשישה מצנחי רחיפה. ארגון Human Rights Watch זיהה ביניהם את הזרוע הצבאית של חמאס, גדודי אל-קסאם, ולפחות ארבעה ארגונים פלסטיניים חמושים נוספים.
היעד לא היה רק מוצבי צבא. Human Rights Watch תיעד התקפות על 19 קיבוצים ו-5 מושבים, על הערים שדרות ואופקים, על שני פסטיבלי מוזיקה ועל מסיבת חוף.
ההרוגים והחטופים
1,195בני אדם נהרגו, לפי הספירה של Human Rights Watch
815מהם אזרחים
251אזרחים ואנשי כוחות הביטחון נחטפו לעזה
המספרים שונים מעט בין המקורות. ועדת 7 באוקטובר של חברי הפרלמנט הבריטי מונה 1,182 הרוגים. לפי הוועדה, הקורבנות הם אזרחי 44 מדינות, ובהם 17 אזרחים בריטים שנהרגו.
איפה זה קרה
אנדרטה בתוך מיגונית באתר פסטיבל נובה, ספטמבר 2024. צילום: Shlomo Roded, PikiWiki Israel, CC BY 2.5
פסטיבל נובהיותר מ-370 בני אדם נהרגו במסיבת טבע ליד קיבוץ רעים.
קיבוץ בארי103 אזרחים נהרגו.
קיבוץ כפר עזה62 אזרחים נהרגו.
קיבוץ ניר עוז75 בני אדם נחטפו, וגופותיהם של 7 נוספים נלקחו לעזה.
מוצב נחל עוז50 חיילים נהרגו, בהם 15 תצפיתניות לא חמושות. 10 חיילים נחטפו.
הנתונים ברשימה לקוחים מהדוח של ועדת 7 באוקטובר, קבוצה של חברי פרלמנט בריטים בראשות ההיסטוריון לורד רוברטס.
מה קבעו החוקרים
Human Rights Watch, יולי 2024
הרג אזרחים ולקיחת בני ערובה היו מטרות מרכזיות של המתקפה המתוכננת, ולא מחשבה שנייה, תוכנית שהשתבשה או מעשים בודדים.
הארגון קבע שהארגונים החמושים ביצעו פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות. ברשימה שלו: התקפות מכוונות על אזרחים, הרג של אנשים שהוחזקו בידי המחבלים, אלימות מינית ומגדרית, לקיחת בני ערובה, השחתת גופות, שימוש במגן אנושי וביזה.
האו״ם, מרץ 2024
המשלחת מצאה יסוד סביר להאמין שאלימות מינית הקשורה לסכסוך התרחשה בכמה מקומות.
הנציגה המיוחדת של מזכ״ל האו״ם לאלימות מינית בסכסוכים, פרמילה פאטן, ציינה אונס ואונס קבוצתי בשלושה מקומות לפחות: אתר פסטיבל נובה וסביבתו, כביש 232 וקיבוץ רעים. הצוות שלה מצא גם מידע ברור ומשכנע על אלימות מינית נגד חטופים, כולל אונס ועינויים מיניים.
ועדת 7 באוקטובר של חברי הפרלמנט הבריטי
המחבלים תיעדו את ההרג בעצמם.
לפי הוועדה, הם השתמשו במצלמות גוף מסוג GoPro ובטלפונים ניידים, וחמאס וארגונים אחרים העלו סרטונים ותמונות בזמן אמת לפלטפורמות כמו טלגרם. הוועדה קובעת שההכנות הרשמיות למתקפה התחילו ב-2021.
המובאות מ-Human Rights Watch ומהאו״ם מתורגמות מאנגלית ואינן ציטוט מילה במילה.
למה זה שייך לדיון על הסרט
צה״ל אינו טוען ש-7 באוקטובר סוגר כל שאלה על הדרך שבה התנהלה המלחמה. בתגובה שלו נכתב שההקשר חיוני “לא לשם יצירת איזון בהצגת סבלם של שני הצדדים”, אלא כדי שהצופה יבין את האיום שעמד מול ישראל ואת הסיבות לפעולותיה הצבאיות נגד חמאס.
הטענות של הסרט על הפעולות האלה, והתשובה של צה״ל לכל אחת, נמצאות בעמוד טענה מול טענה.
