המילה שבשם הסרט
נז״א הוא קיצור צבאי של ״נזק אגבי״: פגיעה באזרחים שנגרמת אגב תקיפה של מטרה צבאית. באנגלית: collateral damage. (נכתב גם: נזא, נאזה, נז"א)
נזק הוא פגיעה. אגבי פירושו דבר שקורה אגב הדבר העיקרי, בלי שהוא המטרה. בצבא מקצרים כמעט כל מונח לראשי תיבות, וכך ״נזק אגבי״ הפך לנז״א. יש שכותבים גם נזא, בלי גרשיים.
לפי צה״ל זהו “מונח מקצועי הרווח בכל צבא שומר-חוק בעולם”, שמשמש שנים רבות גם בצה״ל “לתיאור פגיעה היקפית הנגרמת כתוצאה מתקיפת מטרה צבאית”.
הערכת הפגיעה לפני תקיפה היא חובה. בלשון צה״ל: “הערכת הפגיעה הצפויה באזרחים היא דרישה בדין הבין-לאומי”. לפי התגובה, צה״ל מבצע את ההערכה “כדי שמפקדים יוכלו לקבוע אם התקיפה חוקית, להורות על אמצעי זהירות נוספים ולשנות את התוכנית, או לבטל את התקיפה”.
הסרט לקח את המונח לשם שלו. הגרדיאן, שהפיק את הסרט, מסביר את המילה כך: ראשי תיבות צבאיים שהמודיעין הישראלי משתמש בהם כלשון נקייה למספר האזרחים שצפויים להיהרג בתקיפה אווירית. (מתורגם מאנגלית)
לפי הגרדיאן, הסרט חושף את השיטות שמאחורי הרג מחושב והמוני של אזרחים פלסטינים בעזה. (מתורגם מאנגלית)
“הסרט מעוות את המציאות בדרכים שונות, והראשונה שבהן מתחילה בשם שנבחר לו.”
“באופן אבסורדי, הסרט מציג את המאמץ החריג ואת רמת הפירוט שצה״ל משקיע בהערכות פגיעה כאלו כראיה לאדישות לחיי אזרחים.”
הסרט טוען גם שספירת הנז״א אינה מבחינה בין בגירים לקטינים. צה״ל משיב שכך מחייב הדין: “אזרח הוא אזרח ללא קשר לגילו, ואין מייחסים לחייו של אזרח כלשהו ערך נמוך יותר”. ועוד מהתגובה: “לאורך המלחמה הובילה נוכחותם של אזרחים מקטגוריות שונות, ושל ילדים בפרט, מפקדים לבטל תקיפות, לדחותן או לתכננן מחדש”.
כל תשע התשובות נמצאות בעמוד טענה מול טענה.